פסקי דין שניתנו בתיקים בהם ייצגו עוה״ד במשרדינו
ת.א. (חיפה) 1081/98 עומר הנדסה נ' עיריית חדרה - היטלי כבישים
טענות קניון "עומר" בחדרה אשר יוצגו ע"י עוה"ד במשרדנו בעניין אי חוקיות היטל סלילה אשר הושת עליו, נתקבלו ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה. במקרה הזה, פסק בית המשפט סכום השבה למעלה ממליון ש"ח.
ע"א 7316/97, 7450 עיריית ראשון לציון נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ, תק-עליון 99(3)117 – היטלי כבישים
חברת "משולם לוינשטיין" יוצגה ע"י עוה"ד במשרדנו. בית המשפט העליון קיבל את טענות החברה וקבע בין היתר, כי אין לחייב בהיטל סלילה מקום שהעירייה לא ביצעה סלילה בסמוך לנכס אלא שהיא מסתמכת על כביש ישן, שלא נסלל בתקופת חוק העזר הרלבנטי.
ה.פ. (חיפה) 405/00 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' עיריית נשר - ארנונה תעשיה
בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובעת, "שיש אלוני", אשר יוצגה ע"י עוה"ד במשרדנו, לפיה אין לתקן חיוב ארנונה ולשנותו באופן רטרואקטיבי. כתוצאה מכך נחסכו לחברה מליוני ש"ח.
ת.א. 2413/99 משולם לוינשטיין ביצוע (1986) בע"מ נ' עירית יהוד – היטל סלילה
השופטת צ. ברון קיבלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב את טענות עוה"ד במשרדנו אשר ייצגו את חברת לוינשטיין ולפיהן, היטל הסלילה ביהוד "נגוע" בכפל הצמדה.
ע.א. 2064/02 תשלובת ח. אלוני בע"מ נ' עירית נשר – הסכמי ארנונה
כאן קיבל בית המשפט העליון את טענות חברת "אלוני" אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, ולפיהן אין הרשות המקומית יכולה להפר הסכם ארנונה אשר כובד על ידי הצדדים לאורך השנים. בית המשפט העליון קובע הלכה בדבר הסכמי מס וכיבודם על ידי הרשויות.
רע"א 10643/02 חבס ואח' נ' עירית הרצליה – ארנונה שטחי חניה
במקרה זה קיבל בית המשפט העליון את עמדת חברת חבס אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, בנוגע לפרשנות חוק מס, צווי ארנונה וכן בנוגע לאי סבירות ואי חוקיות חיובי הארנונה אשר הושתו על חברת חבס בהרצליה בגין שטחי החניה. פס"ד זה מהווה תקדים, ולו השלכות נרחבות בכל הארץ.
עמ"נ (ת"א) 226/05 – גרדנר אסטבלישמנט אינט' נגד מנהל הארנונה בעיריית ת"א – פטור מארנונה
בית המשפט קבע כי ועדת ערר ארנונה אינה רשאית להגביל פטור מתשלום לנכס שאינו ראוי לשימוש המדובר בחברה החוכרת (לדורות) נכס בן 5 קומות. הנכס היה מושכר עד לשנת 2002, ומאז עמד סגור וריק. בתחילת 2003 הנכס נפרץ וניזוק. החברה טענה כי הנכס הפך ללא ראוי לשימוש, וכי אין לחייבו בארנונה כללית. העירייה התנגדה לטיעון זה. וועדת הערר שדנה בסוגיה, קבעה כי אכן הנכס אינו ראוי לשימוש במסגרת סעיף 330 לפקודת העיריות, אלא שהיא הגבילה את תקופת אי החיוב למשך חצי שנה. בית המשפט ביטל את קביעת הוועדה ופסק כי זו חרגה מסמכותה. הגם שפעלה לקידום אינטרס ציבורי ולמניעת הזנחת נכסים, אין בסמכותה להגביל את תקופת הפטור. הגבלת תקופת הפטור נוגדת את העיקרון לפיו אין מטילים מס, אלא מכוח הוראה מפורשת.
עתמ (ת"א) 1021/08 ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית פתח תקווה – הסכם ארנונה
עיריית פתח תקווה התחייבה בהסכם שלא נחתם על ידי ראש העיר והגזבר, כי חברות שיעבירו את משרדיהן לאזור התעשייה בקריית אריה, יזכו להנחות משמעותיות בארנונה. לאחר שחברת אי.די.אי העבירה את משרדיה לאזור התעשייה בקריית אריה, העירייה חזרה בה מההסכמה, וטענה כי ההסכם נחתם ללא סמכות. כן טענה העירייה כי לא ניתן בהתאם להוראות משרד הפנים לתת את ההנחה בארנונה כקבוע בהסכם. בית המשפט קיבל את טענות המשרד וקבע מדובר בהתחייבות קיימת ושרירה, היות והייתה קיימת הסתמכות מלאה של העותרת ולאור חוסר תום הלב של עיריית פתח תקווה, בית המשפט חייב את העירייה לעמוד בהסכם למרות הפגמים הקיימים בו.
ת.א. 1451/01 עמי חזן נ' עיריית נתניה ואח' – אגרות והיטלי פיתוח
בית משפט השלום קיבל את טענות התובעים, אשר יוצגו על ידי עוה"ד במשרדנו, שלפיהן במקום אשר נגבו בו אגרות פיתוח על ידי העירייה ללא הסמכה כחוק, יושבו סכומי האגרות לידי התובעים.
ת.א. 20496/01 השתתפויות בנכסים בישראל בע"מ ו- 5 אח' נ' עיריית רמת-גן – אגרות והיטלי פיתוח
בית משפט השלום קיבל את טענות התובעות, אשר יוצגו על ידי עוה"ד במשרדנו, וקבע כי אגרת חיבור מים לא תשולם במקום שהעירייה לא ביצעה בו חיבור למפעל מים חדש. התוצאה – הושבו לתובעות למעלה מ – 1.5 מיליון ש"ח.
ת.א. 2619/02 א.י. אמריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' עיריית רמת-גן – אגרות והיטלי פיתוח
בית משפט השלום קיבל את טענת החברה, אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, וקבע כי אין מקום לחייב את החברה באגרת חיבור למפעל מים בגין מקום שהיה קיים בו מבנה ישן אשר היה מחובר למפעל מים. התוצאה, השבת מאות אלפי ש"ח לידי החברה וחשיפת העירייה לתביעות השבה בהיקף של מיליוני ש"ח.
ת.א. 2272/01 א.פ.ד. מקרקעי מרכז בע"מ נ' עירית פתח-תקוה – השבת היטלי פיתוח
במקרה זה קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת פלפל) את טענותינו לגבי אגרות והיטלי פיתוח ובעיקר לגבי היטלי סלילה. התוצאה – השבה של מליוני ₪ לחברה.
ת.א. (י-ם) 4076/02 התאחדות הקבלנים והבונים בישראל נ' עירית ירושלים – היטלי מים
עוה"ד במשרדנו ייצגו את התאחדות הקבלנים וארגון קבלני ירושלים בעניין סבירות תעריפי אגרות מים חדשים, אשר הועלו בעשרות אחוזים. לאחר מאבק משפטי לא פשוט, אשר בו נבחנו היבטי תחשיב חוק העזר של עירית ירושלים בדבר אספקת מים, בית המשפט מקבל את טענותינו וקובע, כי תעריפי אגרות המים אכן הינם בלתי סבירים ובהתאם לזאת, פוסל הוא תעריפים חדשים אלו.
עת"מ 2235/07 אברהם בנדט נ' עיריית ראשון לציון – היטלי פיתוח
עיריית ראשון לציון דרשה מהעותר תשלום בגין אגרות והיטלים בגין בניה שהתברר בדיעבד כי נבנתה ללא היתר, למרות היות המבנה בנוי ללא היתר. בית המשפט קיבל את טענת העותר וביטל את דרישות התשלום, שכן העירייה לא הוכיחה את הזיקה הנדרשת בין עבודות הפיתוח לבין הבניה בפועל של הנכס שהסתיימה שנים רבות לפני דרישת התשלום.
עתמ (ת"א) 1757/07 אשבד נכסים בע"מ נ' עיריית ראש העין – ביטול חיוב בהיטלי פיתוח
אשבד נכסים חכרה מגרש באזור התעשייה בראש העין, במסגרת הסכם החכירה התחייבה העותרת כלפי חברת מבני תעשיה, לשאת בעלות פיתוח השטח לפי היתר הבניה, העירייה התחייבה שלא לגבות מחברת מבני תעשייה תשלום נוסף בגין דמי פיתוח, לאחר שחברת אשבד ביקשה לבנות בניה נוספת בשטח, עיריית ראש העין דרשה תשלום של אגרות והיטלים בגין התוספת. אשבד באמצעות המשרד טענה בעתירה כי לא הוכח ביצוע עבודות תשתית בפועל בשטח האזור על ידי העירייה המצדיקות חיוב באגרות והיטלים, בית המשפט קיבל את טענת העותרת וקבע כי חיובי העירייה באגרות והיטלים במקרה זה אינן כדין, והודעת התשלום בטלה.
תא (ראשל"צ) 3615-05 צריחי רוטשילד פתח תקוה בע"מ נ' עיריית פתח תקוה – השבת היטל סלילה
המשרד ייצג את חברת הבת של אמריקה ישראל בחיובים בגין היטל סלילה לאחר שהחברה בנתה בניין חדש במקום בניין ישן יותר שנהרס, בית המשפט קבע כי על העירייה להשיב את היטל הסלילה וזאת מכיוון שעבודות הסלילה הסתיימו שנים רבות לאחר בניית הבניין, וכמו כן נקבע כי עבודות קרצוף הכביש, אינן עבודות סלילה כטענת העירייה. בנוסף להיטל הסלילה, טען המשרד כי אגרת חיבור המים נגבתה בניגוד לתעריף הנכון בחוק העזר. בית המשפט קיבל את טענות המשרד הן בעניין אגרת חיבור המים והן בעניין היטל הסלילה.
פשרה בין קבלני ירושלים לגיחון שהושגה על ידי המשרד, תוזיל בניית דירות באלפי שקלים – כתבה בעיתון "כלכליסט"
בשורה לקבלנים הירושלמים. הסכם פשרה שנחתם בבית המשפט העליון בין ארגון הקבלנים של ירושלים לבין תאגיד המים בעיר – חברת הגיחון שבבעלות העירייה – קובע כי תשלומי אגרות פיתוח המים בירושלים יופחתו בכ־20%, מדצמבר 2008 ואילך. משמעות ההסכם היא כי עלות בניית יחידת דיור ממוצעת תוזל עבור הקבלנים בכ־4,000-5,000 שקל. מדובר בהישג משמעותי עבור הקבלנים, שמשמעותו הוזלה שיכולה להגיע עד ל־500 אלף שקל כאשר מדובר בפרויקט בהיקף של כ־100 יחידות דיור. זאת בנוסף להחזרים שיקבלו עבור פרויקטים שעבורם שולמו אגרות מ־2008. על פי הערכות, הקבלנים לא יגלגלו את ההפחתה לפתחו של הצרכן הסופי – רוכש הדירה – ולכן לא צפויה להיות לכך השפעה אמיתית על מחירי הדירות בעיר. קבלני ירושלים הגישו תביעה ראשונה בנושא היטלי המים ב־2005, לאחר שחישובים שביצעו אנשי מקצוע הראו שהסכומים שנגבים מהם אינם סבירים. בשנת 2008 זכה ארגון קבלני ירושלים, שיוצג על ידי עו"ד אילן רובינשטיין, בתביעה ראשונה בנושא בבית המשפט המחוזי אשר חייב את הגיחון בהורדת הסכומים. הנתבעים ערערו לעליון, ושם נחתם לאחרונה הסכם הפשרה שאושר גם על ידי יוסי שכטר, מנכ"ל ארגון קבלני ירושלים, ושמוליק לוי, יו"ר הארגון.
ת.א. 43357-06-14 פרדסי בית אליעזר (רוטמן) בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון חדרה ואח' – השבת הוצאות תכנון
המשרד ייצג את חברת פרדסי בית אליעזר בתביעה להשבת כספים שנגבו ביתר על ידי עיריית חדרה, בעבור הוצאות תכנון תב"ע חד/1200. בעקבות פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה אשר הורה לעיריית חדרה להשיב כמחצית מהכספים שנגבו ביתר, הוגשה תביעה על ידי המשרד להשבה של כספים נוספים. לאחר הגשת התביעה ובתום משא ומתן עם העירייה, נחתם הסכם הפשרה, לפיו יושבו ללקוחותינו כספים נוספים.
ת"א 22230-01-14 רוגובין תדהר אביב יזום פרויקטים 2002 בע"מ נ' מי רמת גן בע"מ – השבת תשלומים מתאגיד המים
המשרד ייצג את היזמים רוגובין, תדהר וחברת אביב בתביעתם נגד תאגיד המים מי רמת גן, העוסקת בחיובי מים וביוב שהוטלו עליהם שלא כדין עם הקמת פרויקט "מגדל ספיר". בעקבות הגשת התביעה ולאחר משא ומתן ארוך עם הצדדים הגיע משרדינו לפשרה עם תאגיד המים, לפיה יושבו ליזמים מיליוני שקלים אשר נגבו מהם ביתר.
ת.א.19044-02-14 אביב ושות' חברה קבלנית לעבודות ציבוריות ועבודות בנין בע"מ נגד עיריית הוד השרון – גבייה ביתר של היטלי סלילה
המשרד ייצג את חברת אביב בתביעתה נגד עיריית הוד השרון. התביעה הוגשה כנגד דרישה לתשלום היטל סלילה בפרויקט "בוסתן אביב", ובמסגרת הטיפול המשפטי בתיק הועברה המחלוקת להתדיינות בפני מגשר. בסופו של הליך הגישור חתמו הצדדים על הסכם פשרה לפיו יושבו לחברת אביב ושות' מאות אלפי שקלים שנגבו ביתר בגין היטל הסלילה בפרויקט.
ת.א. 33949-12-13 מצלאוי חב' לבנין נ' עירית קרית אונו ואח' – השבת היטלי פיתוח
המשרד ייצג את חברת מצלאוי שזכתה במכרז B.O.T לבניה והפעלה של קנטרי קלאב ציבורי בקרית אונו. במסגרת הפרויקט הנ"ל, קיבלה החברה דרישה לתשלום אגרות בנייה והיטלים בסכומים גבוהים מהרגיל. החברה העלתה טענות כנגד חוקיות החיוב באגרות הבנייה במסגרת ת.א. 27560-02-14 וכנגד חוקיות הדרישה לתשלום היטלי הפיתוח במסגרת הליך 33949-12-13. משרדינו פעל לצורך סילוק המחלוקות בין הצדדים בדרך של פשרה, ולאחר משא ומתן ביניהם הושבו לחברת מצלאוי למעלה מ-3 מיליון שקלים.
עתמ (מרכז) 53549-05-14 אברהם שלום נ' עירית ראשון לציון – שיהוי בדרישת היטלי פיתוח
המשרד ייצג בעתירה מנהלית 5 תושבי שכונת נחלת יהודה בראשל"צ, בעתירתם אשר עסקה בשאלה – האם רשאית עיריית ראשון לציון לדרוש מהעותרים היטלי פיתוח בעד תשתיות שהוקמו לפני כ- 20 שנים, מבלי שדרשה חוב זה בעבר? בימ"ש לעניינים מנהליים קיבל את העתירה בקבעו כי בחזקת תקינות המעשה המנהלי אין כדי לפתור את הרשות מלבסס את דרישתה לתשלום היטל מכל וכל ואין היא פותרת אותה ממתן תשובות מלאות לשאלות האזרח המבקש לברר את מקור חיובו. עוד קבע בית המשפט כי ככל שתבקש הרשות לגבות חוב ישן יותר, שנעשו פחות מאמצים לגבותו – כך תיטה הכף לדעה שלפיה גבייתו תעמוד בניגוד לחובתה לפעול בהגינות. במקרה הנ"ל – המשיבה נמנעה כליל מניסיונות אכיפה, ותק החוב הוא רב שנים והעותרים לא עשו דבר כדי להתחמק מהחוב. ברי, כי אינטרס העותרים עולה כאן על האינטרס הציבורי ואין מנוס מלקבוע שהמשיבה השתהתה שיהוי ניכר וחסר אחריות בגביית החוב. המשיבה ערערה לעליון, ולאחר המלצת בית המשפט החליטה לחזור בה מערעורה.
ה"פ 47859-01-15 אפרידר החברה לשכון ולפתוח ישראל בע"מ נ' עיריית אשקלון ואח' – פיצויי הפקעה
עוה"ד במשרדנו ייצגו את חברת אפרידר במספר תובענות למתן סעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לתשלום פיצויים בגין הפקעת זכויותיה בשטחי קרקע שונים שהיו מצויים בבעלותה בעיר אשקלון. בשל אופיין של הטענות, אוחדו התיקים, ופסק הדין שניתן מתייחס לכולן – בשינויים המחויבים ובזיקה לעובדות הפרטניות ולטענות הצדדים ביחס לכל אחד מהם. בפסק דינו, קיבל בית המשפט את התביעות לתשלום פיצויי הפקעה בגין חלקות הקרקע, נשוא התיקים תוך שהוא דוחה את טענות העירייה והוועדה במלואן.
עע"מ (מינהליים ת"א) 51584-02-15 אביעד טאוב נ' עיריית רמת גן – תעריפי ארנונה
עניינה של הבקשה בדרישה להשבת כספים אשר גבתה המשיבה ביתר בגין ארנונה כללית. לטענת המבקש, הוא חויב ע"י המשיבה בגין דירת מגוריו לפי תעריפי "אזור ב'" שעה שהייתה צריכה לחייב לפי תעריפי "אזור ד'" ביהמ"ש אישר את הבקשה וקבע, כי תמוהה טענת המשיבה, כעת ובדיעבד, כי היא פעלה בניגוד ללשון צווי הארנונה שלה במשך עשור, מאחר שהצווים לא קיבלו את אישור השרים. קבלת הטיעון האמור תביא למצב שבו חוטא יצא נשכר, שכן המשיבה, אשר פעלה שלא כדין שעה שלא טרחה לקבל את אישור השרים לצווי הארנונה לשנים 2004-2013, תוכל להשתמש בטעם זה כנימוק להצדקת התעלמותה מלשונם הברורה של צווי הארנונה שלה. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שמביאים בחשבון, כי המשיבה אישרה את הצווים האמורים, שנה אחר שנה, במשך עשור. אם אמנם הצווים לא קיבלו את אישור השרים, כנדרש, היה על המשיבה לפעול לקבלת אישור השרים, או לתקן את הצווים באופן שישקפו את הדברים כהווייתם, ולא להוסיף ולאשר את הצווים, שנה אחר שנה, במשך כעשור. מאחר שהמשיבה לא פעלה כך, הרי שאין לקבל את הטענה כי גביית ארנונה בהתאם לצווי הארנונה ההיסטוריים של המשיבה הייתה כדין, ובוודאי ובוודאי שאין כל מקום לקבל טענה כאמור מפי רשות מינהלית, אשר מחויבת בחובת הגינות מוגברת ביחסיה מול הפרט, ואשר בידיה ניתן, לצד הסמכויות המוקנות לה בחוק, פיקדון יקר ערך, הוא אמון הציבור.
עע"מ 2804/17 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עיריית חיפה – היטלי שצ"פ
עוה"ד במשרדנו ייצגו את חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, בעתירה שהוגשה כנגד חיוב בהיטל שטחים ציבוריים פתוחים שהוטלו עליה על ידי העירייה. לאחר שבית המשפט המחוזי פסק בעתירה המנהלית, כי לא נפל פגם בחיוב העותרת בהיטלי שצ"פ, הגשנו ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון. בעקבות הערעור וההליכים שניהלנו בשם המערערת, הושג הסכם פשרה עם המשיבה במסגרתו הופחת החיוב בשיעור של כ-60%, ונחסכו למערערת מיליוני ₪.
עמ"נ 17456-10-16 רכבת ישראל בע"מ נ' מועצה אזורית דרום השרון – תעריפי ארנונה
החל מסוף שנת 2016, החלה המועצה לחייב את מתקני השו"ב בארנונה כללית, תחת הסיווגים "מתקני ייצור והשנאה" ו"קרקע תפוסה". כנגד חיובים אלה טענה העותרת, כי יש לראות במתקני השו"ב "רחוב" הפטור מארנונה, וזאת לפי פקודת העיריות, ופקודת מסילות הברזל. עוד טענה העותרת, כי חיוב המתקנים בארנונה כללית אינה תואמת את השימוש הנעשה בהם בפועל: מדובר במתקנים ממוחשבים שהחליפו מערכת ידנית ישנה יותר של סמאפורים (רמזורים). אין בהם חיבור תשתיות מים, או מתקנים המאפשרים שהות במקום, והמבנה שהוקם מסביבם, נועד לשמור על שלמות ותפקוד המתקנים. בפסק דינו, שניתן ביום 18.5.18, קיבל בית המשפט את טענותיה של העותרת, ודחה, כפועל יוצא, את הערעור של המועצה. בית המשפט קבע כי יש לראות את המתקנים כ"רחוב" הפטור מארנונה, לאור תכליתו ושימושו בפועל. המתקנים החליפו מערכת ישנה יותר, שנועדה - כמו מתקני השו"ב עצמם – לצורך שליטה ובקרה של תנועה לאורך מסילת הברזל, ולפיכך מהווים חלק בלתי נפרד ממנה. המבנה שמקיף את המתקן לא הוקם כמבנה בפני עצמו, ויעודו לשמור על תקינות המתקן כנגד גורמים חיצוניים.