פסקי דין שניתנו בתיקים בהם ייצגו עוה״ד במשרדינו

טענות קניון "עומר" בחדרה אשר יוצגו ע"י עוה"ד במשרדנו בעניין אי חוקיות היטל סלילה אשר הושת עליו, נתקבלו ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה. במקרה הזה, פסק בית המשפט סכום השבה למעלה ממליון ש"ח.

חברת "משולם לוינשטיין" יוצגה ע"י עוה"ד במשרדנו.
בית המשפט העליון קיבל את טענות החברה וקבע בין היתר, כי אין לחייב בהיטל סלילה מקום שהעירייה לא ביצעה סלילה בסמוך לנכס אלא שהיא מסתמכת על כביש ישן, שלא נסלל בתקופת חוק העזר הרלבנטי.

השופטת צ. ברון קיבלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב את טענות עוה"ד במשרדנו אשר ייצגו את חברת לוינשטיין ולפיהן, היטל הסלילה ביהוד "נגוע" בכפל הצמדה.

בית משפט השלום קיבל את טענות התובעים, אשר יוצגו על ידי עוה"ד במשרדנו, שלפיהן במקום אשר נגבו בו אגרות פיתוח על ידי העירייה ללא הסמכה כחוק, יושבו סכומי האגרות לידי התובעים.

בשורה לקבלנים הירושלמים. הסכם פשרה שנחתם בבית המשפט העליון בין ארגון הקבלנים של ירושלים לבין תאגיד המים בעיר – חברת הגיחון שבבעלות העירייה – קובע כי תשלומי אגרות פיתוח המים בירושלים יופחתו בכ־20%, מדצמבר 2008 ואילך. משמעות ההסכם היא כי עלות בניית יחידת דיור ממוצעת תוזל עבור הקבלנים בכ־4,000-5,000 שקל.

עורכי הדין ממשרדנו ייצגו את חברת מצלאוי שזכתה במכרז B.O.T לבניה והפעלה של קנטרי קלאב ציבורי בקרית אונו. במסגרת הפרויקט הנ"ל, קיבלה החברה דרישה לתשלום היטלי פיתוח  בסכומים גבוהים מהרגיל. החברה העלתה טענות כנגד חוקיות החיוב בהיטלי פיתוח במסגרת הליך משפטי. 
במסגרת משא ומתן ולאחר נקיטת הליך משפטי הושבו לחברה מיליוני שקלים.

עוה"ד במשרדנו ייצגו את חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, בעתירה שהוגשה כנגד חיוב בהיטל שטחים ציבוריים פתוחים שהוטלו עליה על ידי העירייה.
לאחר שבית המשפט המחוזי פסק בעתירה המנהלית, כי לא נפל פגם בחיוב העותרת בהיטלי שצ"פ, הגשנו ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון.
בעקבות הערעור וההליכים שניהלנו בשם המערערת, הושג הסכם פשרה עם המשיבה במסגרתו הופחת החיוב בשיעור של כ-60%, ונחסכו למערערת מיליוני ₪.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענות התובעת, "שיש אלוני", אשר יוצגה ע"י עוה"ד במשרדנו, לפיה אין לתקן חיוב ארנונה ולשנותו באופן רטרואקטיבי.
כתוצאה מכך נחסכו לחברה מליוני ש"ח.

כאן קיבל בית המשפט העליון את טענות חברת "אלוני" אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, ולפיהן אין הרשות המקומית יכולה להפר הסכם ארנונה אשר כובד על ידי הצדדים לאורך השנים.
בית המשפט העליון קובע הלכה בדבר הסכמי מס וכיבודם על ידי הרשויות.

במקרה זה קיבל בית המשפט העליון את עמדת חברת חבס אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, בנוגע לפרשנות חוק מס, צווי ארנונה וכן בנוגע לאי סבירות ואי חוקיות חיובי הארנונה אשר הושתו על חברת חבס בהרצליה בגין שטחי החניה.
פס"ד זה מהווה תקדים, ולו השלכות נרחבות בכל הארץ.

עיריית פתח תקווה התחייבה בהסכם שלא נחתם על ידי ראש העיר והגזבר, כי חברות שיעבירו את משרדיהן לאזור התעשייה בקריית אריה, יזכו להנחות משמעותיות בארנונה. לאחר שחברת אי.די.אי העבירה את משרדיה לאזור התעשייה בקריית אריה, העירייה חזרה בה מההסכמה, וטענה כי ההסכם נחתם ללא סמכות. כן טענה העירייה כי לא ניתן בהתאם להוראות משרד הפנים לתת את ההנחה בארנונה כקבוע בהסכם.
בית המשפט קיבל את טענותינו וקבע מדובר בהתחייבות קיימת ושרירה, היות והייתה קיימת הסתמכות מלאה של העותרת ולאור חוסר תום הלב של עיריית פתח תקווה, בית המשפט חייב את העירייה לעמוד בהסכם למרות הפגמים הקיימים בו.

עניינה של הבקשה בדרישה להשבת כספים אשר גבתה המשיבה ביתר בגין ארנונה כללית. לטענת המבקש, הוא חויב ע"י המשיבה בגין דירת מגוריו לפי תעריפי "אזור ב'" שעה שהייתה צריכה לחייב לפי תעריפי "אזור ד'"
ביהמ"ש אישר את הבקשה וקבע, כי תמוהה טענת המשיבה, כעת ובדיעבד, כי היא פעלה בניגוד ללשון צווי הארנונה שלה במשך עשור, מאחר שהצווים לא קיבלו את אישור השרים. קבלת הטיעון האמור תביא למצב שבו חוטא יצא נשכר, שכן המשיבה, אשר פעלה שלא כדין שעה שלא טרחה לקבל את אישור השרים לצווי הארנונה לשנים 2004-2013, תוכל להשתמש בטעם זה כנימוק להצדקת התעלמותה מלשונם הברורה של צווי הארנונה שלה. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שמביאים בחשבון, כי המשיבה אישרה את הצווים האמורים, שנה אחר שנה, במשך עשור. אם אמנם הצווים לא קיבלו את אישור השרים, כנדרש, היה על המשיבה לפעול לקבלת אישור השרים, או לתקן את הצווים באופן שישקפו את הדברים כהווייתם, ולא להוסיף ולאשר את הצווים, שנה אחר שנה, במשך כעשור.
מאחר שהמשיבה לא פעלה כך, הרי שאין לקבל את הטענה כי גביית ארנונה בהתאם לצווי הארנונה ההיסטוריים של המשיבה הייתה כדין, ובוודאי ובוודאי שאין כל מקום לקבל טענה כאמור מפי רשות מינהלית, אשר מחויבת בחובת הגינות מוגברת ביחסיה מול הפרט, ואשר בידיה ניתן, לצד הסמכויות המוקנות לה בחוק, פיקדון יקר ערך, הוא אמון הציבור.

החל מסוף שנת 2016, החלה המועצה לחייב את מתקני השו"ב בארנונה כללית, תחת הסיווגים "מתקני ייצור והשנאה" ו"קרקע תפוסה". כנגד חיובים אלה טענה העותרת, כי יש לראות במתקני השו"ב "רחוב" הפטור מארנונה, וזאת לפי פקודת העיריות, ופקודת מסילות הברזל.
עוד טענה העותרת, כי חיוב המתקנים בארנונה כללית אינה תואמת את השימוש הנעשה בהם בפועל: מדובר במתקנים ממוחשבים שהחליפו מערכת ידנית ישנה יותר של סמאפורים (רמזורים). אין בהם חיבור תשתיות מים, או מתקנים המאפשרים שהות במקום, והמבנה שהוקם מסביבם, נועד לשמור על שלמות ותפקוד המתקנים.
בפסק דינו, שניתן ביום 18.5.18, קיבל בית המשפט את טענותיה של העותרת, ודחה, כפועל יוצא, את הערעור של המועצה. בית המשפט קבע כי יש לראות את המתקנים כ"רחוב" הפטור מארנונה, לאור תכליתו ושימושו בפועל. המתקנים החליפו מערכת ישנה יותר, שנועדה – כמו מתקני השו"ב עצמם – לצורך שליטה ובקרה של תנועה לאורך מסילת הברזל, ולפיכך מהווים חלק בלתי נפרד ממנה. המבנה שמקיף את המתקן לא הוקם כמבנה בפני עצמו, ויעודו לשמור על תקינות המתקן כנגד גורמים חיצוניים.

בית המשפט קבע כי ועדת ערר ארנונה אינה רשאית להגביל פטור מתשלום לנכס שאינו ראוי לשימוש
המדובר בחברה החוכרת (לדורות) נכס בן 5 קומות. הנכס היה מושכר עד לשנת 2002, ומאז עמד סגור וריק. בתחילת 2003 הנכס נפרץ וניזוק. החברה טענה כי הנכס הפך ללא ראוי לשימוש, וכי אין לחייבו בארנונה כללית. העירייה התנגדה לטיעון זה.
וועדת הערר שדנה בסוגיה, קבעה כי אכן הנכס אינו ראוי לשימוש במסגרת סעיף 330 לפקודת העיריות, אלא שהיא הגבילה את תקופת אי החיוב למשך חצי שנה.

בית המשפט ביטל את קביעת הוועדה ופסק כי זו חרגה מסמכותה. הגם שפעלה לקידום אינטרס ציבורי ולמניעת הזנחת נכסים, אין בסמכותה להגביל את תקופת הפטור. הגבלת תקופת הפטור נוגדת את העיקרון לפיו אין מטילים מס, אלא מכוח הוראה מפורשת.

לתשלובת אלוני, שיוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו, שונה ע"י עיריית נשר סיווג הארנונה של המבנים, ובכך הוגדלה שומתה באופן משמעותי. הוויכוח כאן הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון, אשר קיבל את טענותנו וקבע הלכה חשובה לפיה – אין לשנות סיווג ארנונה, אם קיים הסכם אחר בין הצדדים. יש להעדיף את כיבוד ההסכם על פני נסיגה ממנו, ללא צידוק חוקי.

חברת S.G.S  יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו במספר פרויקטים, בנושא היטלי הפיתוח. כאן – התגלגל לפתחו של בית המשפט ויכוח לגבי חיוב מרתפים בהיטלי פיתוח. סופו של דבר, תוקנו החיובים בפשרה, בהתאם לנתוני הפרוייקט.

תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה), אשר יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו, טענה כנגד חיוב ארנונה חדש שהוטל עליה, בניגוד להסכם (ישן). בית המשפט, אמנם התיר שינוי חיובים בהתאם לעובדות ולדין, אך אסר לשנות חיוב באופן רטרואקטיבי.

התאחדות הקבלנים הארצית + מספר יזמי נדל"ן במודיעין יוצגו ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענו, כי עיריית מודיעין אינה רשאית לחייבם בהיטלי מים (כתנאי למתן היתרי הבניה), זאת שעה שלא היא ביצעה את עבודות תשתית המים. טענות אלו נתקבלו – סופו של דבר – בבית המשפט העליון והיזמים זכו להשבת סכומים ניכרים.

חברת "ביטוח ישיר" יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענה כנגד עיריית פתח-תקווה, לאכיפת סיכום להנחה מארנונה, שהובטחה לחברה לצורך מעבר פעילותה מתל-אביב לפתח-תקווה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענותנו, ואכף על עיריית פ"ת את הסיכום. אלא – שערעור שהגישה העירייה לבית המשפט העליון, תוך צירוף משה"פ להליך, התקבל, ונקבעה בו הלכה לגבי הסכם מחייב עם רשות מינהלית, שחייב להיות תואם את הדין. סופו של דבר – חיובי הארנונה (החדשים) הוסדרו בין הצדדים במו"מ/פשרה.

חברת חבס שיוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו, טענה כנגד חיובי הארנונה שהוטלו עליה בגין שטחי החניה (בהרצליה). השאלה שנבחנה בערעור שהגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון, נגעה לסיווגם של שטחי החניה, הצמודים למבנה העסקי – האם יש להחיל עליהם את הסיווג לצרכי ארנונה של חניונים, דבר שיגרור הנחה משמעותית בארנונה שתוטל עליהם, או שיש לסווגם כ"שטח שרות בבניין שאינו למגורים", סיווג אשר יגרור את חיובם באותו תעריף ארנונה החל על השטח העיקרי. בהליך זה התקבלו טענותנו ונקבע, כי יש לחייב בארנונה את אותם שטחים לפי "חניון".

חברת חבס שיוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו, טענה כנגד חיובי הארנונה שהוטלו עליה בגין שטחי החניה (בהרצליה). השאלה שנבחנה בערעור שהגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון, נגעה לסיווגם של שטחי החניה, הצמודים למבנה העסקי – האם יש להחיל עליהם את הסיווג לצרכי ארנונה של חניונים, דבר שיגרור הנחה משמעותית בארנונה שתוטל עליהם, או שיש לסווגם כ"שטח שרות בבניין שאינו למגורים", סיווג אשר יגרור את חיובם באותו תעריף ארנונה החל על השטח העיקרי. בהליך זה התקבלו טענותנו ונקבע, כי יש לחייב בארנונה את אותם שטחים לפי "חניון".

עוה"ד במשרדנו ייצגו את חברת אפרידר במספר תובענות למתן סעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לתשלום פיצויים בגין הפקעת זכויותיה בשטחי קרקע שונים שהיו מצויים בבעלותה בעיר אשקלון.
בשל אופיין של הטענות, אוחדו התיקים, ופסק הדין שניתן מתייחס לכולן – בשינויים המחויבים ובזיקה לעובדות הפרטניות ולטענות הצדדים ביחס לכל אחד מהם.
בפסק דינו, קיבל בית המשפט את התביעות לתשלום פיצויי הפקעה בגין חלקות הקרקע, נשוא התיקים תוך שהוא דוחה את טענות העירייה והוועדה במלואן.

בית משפט השלום קיבל את טענות התובעות, אשר יוצגו על ידי עוה"ד במשרדנו, וקבע כי אגרת חיבור מים לא תשולם במקום שהעירייה לא ביצעה בו חיבור למפעל מים חדש.
התוצאה – הושבו לתובעות למעלה מ – 1.5 מיליון ש"ח.

בית משפט השלום קיבל את טענת החברה, אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, וקבע כי אין מקום לחייב את החברה באגרת חיבור למפעל מים בגין מקום שהיה קיים בו מבנה ישן אשר היה מחובר למפעל מים.
התוצאה, השבת מאות אלפי ש"ח לידי החברה וחשיפת העירייה לתביעות השבה בהיקף של מיליוני ש"ח.

במקרה זה קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת פלפל) את טענותינו לגבי אגרות והיטלי פיתוח ובעיקר לגבי היטלי סלילה. התוצאה – השבה של מליוני ₪ לחברה.

עוה"ד במשרדנו ייצגו את התאחדות הקבלנים וארגון קבלני ירושלים בעניין סבירות תעריפי אגרות מים חדשים, אשר הועלו בעשרות אחוזים.
לאחר מאבק משפטי לא פשוט, אשר בו נבחנו היבטי תחשיב חוק העזר של עירית ירושלים בדבר אספקת מים, בית המשפט מקבל את טענותינו וקובע, כי תעריפי אגרות המים אכן הינם בלתי סבירים ובהתאם לזאת, פוסל הוא תעריפים חדשים אלו.

עורכי הדין ממשרדנו יצגו את חברת הבת של אמריקה ישראל בחיובים בגין היטל סלילה לאחר שהחברה בנתה בניין חדש במקום בניין ישן יותר שנהרס, בית המשפט קבע כי על העירייה להשיב את היטל הסלילה וזאת מכיוון שעבודות הסלילה הסתיימו שנים רבות לאחר בניית הבניין, וכמו כן נקבע כי עבודות קרצוף הכביש, אינן עבודות סלילה כטענת העירייה. בנוסף להיטל הסלילה, טענו כי אגרת חיבור המים נגבתה בניגוד לתעריף הנכון בחוק העזר.
בית המשפט קיבל את טענותינו הן בעניין אגרת חיבור המים והן בעניין היטל הסלילה.

עורכי הדין ממשרדנו ייצגו את היזמים רוגובין, תדהר וחברת אביב בתביעתם נגד תאגיד המים מי רמת גן, העוסקת בחיובי מים וביוב שהוטלו עליהם שלא כדין עם הקמת פרויקט "מגדל ספיר".
בעקבות הגשת התביעה ולאחר משא ומתן ארוך עם הצדדים הושגה פשרה עם תאגיד המים, לפיה יושבו ליזמים מיליוני שקלים אשר נגבו מהם ביתר.

עורכי הדין ממשרדנו ייצגו את חברת אביב בתביעתה נגד עיריית הוד השרון. התביעה הוגשה כנגד דרישה לתשלום היטל סלילה בפרויקט "בוסתן אביב", ובמסגרת הטיפול המשפטי בתיק הועברה המחלוקת להתדיינות בפני מגשר.
בסופו של הליך הגישור חתמו הצדדים על הסכם פשרה לפיו יושבו לחברת אביב ושות' מאות אלפי שקלים שנגבו ביתר בגין היטל הסלילה בפרויקט.

עורכי הדין ממשרדנו ייצגו בעתירה מנהלית 5 תושבי שכונת נחלת יהודה בראשל"צ, בעתירתם אשר עסקה בשאלה האם רשאית עיריית ראשון לציון לדרוש מהעותרים היטלי פיתוח בעד תשתיות שהוקמו לפני כ- 20 שנים, מבלי שדרשה חוב זה בעבר? בימ"ש לעניינים מנהליים קיבל את העתירה בקבעו כי בחזקת תקינות המעשה המנהלי אין כדי לפתור את הרשות מלבסס את דרישתה לתשלום היטל מכל וכל ואין היא פותרת אותה ממתן תשובות מלאות לשאלות האזרח המבקש לברר את מקור חיובו. עוד קבע בית המשפט כי ככל שתבקש הרשות לגבות חוב ישן יותר, שנעשו פחות מאמצים לגבותו – כך תיטה הכף לדעה שלפיה גבייתו תעמוד בניגוד לחובתה לפעול בהגינות.
במקרה הנ"ל – המשיבה נמנעה כליל מניסיונות אכיפה, ותק החוב הוא רב שנים והעותרים לא עשו דבר כדי להתחמק מהחוב. ברי, כי אינטרס העותרים עולה כאן על האינטרס הציבורי ואין מנוס מלקבוע שהמשיבה השתהתה שיהוי ניכר וחסר אחריות בגביית החוב.
המשיבה ערערה לעליון, ולאחר המלצת בית המשפט החליטה לחזור בה מערעורה.

הליך מורכב שכלל חוו"ד מומחים, שבו ייצגו עוה"ד ממשרדנו את התאחדות הקבלנים + ארגון קבלני י-ם בנושא חוקיות/סבירות תעריפי אגרת פיתוח מערכת מים. טענותנו התקבלו ובעקבות הליך זה, הופחתו/הושבו ליזמי הבניה השונים בירושלים עשרות מליוני ₪.

עתירה מנהלית שהוגשה ע"י עוה"ד ממשרדנו בשם תושבי "נחלת יהודה" (ראשל"צ), אשר עסקה בשאלה, האם רשאית העירייה לדרוש מהעותרים היטלי פיתוח בעד תשתיות שהוקמו לפני כ- 20 שנה, מבלי שדרשה חוב זה בעבר. סופו של דבר – עיקר טענותנו התקבלו ועיקר החיובים בוטלו.

חברות בניה בשלומי, התאגדו ויוצגו ע"י עוה"ד ממשרדנו. בשמן הוגשה תביעה להשבת כספים כנגד המועצה (שלומי), בטענה לפיה – בעת שקיבלו את היתרי הבניה, גבתה מהן המועצה, שלא כדין, היטלי ביוב ואגרת הנחת צינורות. בימ"ש המחוזי קיבל את התביעה בנוגע לתשלומי היטל הביוב. על פסק הדין הגישה המועצה ערעור לבימ"ש העליון, במסגרתו הגיעו הצדדים – סופו של דבר – לפשרה בענין השבת סכומים לידי החברות התובעות.

רכבת ישראל שיוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו, הגישה הליך ערעורי שענינו חיובי ארנונה שהוטלו על שטחים המצויים בתחנות הרכבת המוחזקים על ידי הרכבת.  סופו של דבר – ההליך התקבל בכל הנוגע לטענה בדבר אי חיובה (פטור מארנונה) בגין שטחי החניון.

ערעור שהגישה עיריית ראשל"צ כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבו יוצגו תושבי "נחלת יהודה" (ראשל"צ) ע"י עוה"ד ממשרדנו ושבו נקבע כי לא היה מקום להטיל על התושבים היטלי פיתוח בעד תשתיות שהוקמו לפני כ- 20 שנה – נדחה.

מדובר בבעל משתלה באור יהודה, שהמינהל ביקש לפנותו מהשטח ללא פיצוי הולם, היות וזכויותיו במגרש הסתיימו לטענת המינהל. בעקבות תביעת פיצויים שהוא הגיש כנגד המינהל באמצעות עוה"ד ממשרדנו, הוא זכה בפיצוי בסך של כ-4 מליון ₪.

מרכז תנובה בפתח-תקווה יוצג ע"י עוה"ד ממשרדנו. נטען שם, שהעירייה חייבה את הקמת מבנה תנובה באגרות מים, ביתר, מעבר למותר בחוק העזר של העירייה. סופו של דבר – הושגה פשרה להשבת כספים לתנובה, במסגרת הליכי הערעור בבית המשפט המחוזי.

חברות בניה בשלומי, התאגדו ויוצגו ע"י עוה"ד ממשרדנו. בשמן הוגשה תביעה להשבת כספים כנגד המועצה (שלומי), בטענה לפיה – בעת שקיבלו את היתרי הבניה, גבתה מהן המועצה, שלא כדין, היטלי ביוב ואגרת הנחת צינורות. בימ"ש המחוזי קיבל את התביעה בנוגע לתשלומי היטל הביוב. על פסק הדין הגישה המועצה ערעור לבימ"ש העליון, במסגרתו הגיעו הצדדים – סופו של דבר – לפשרה בענין השבת סכומים לידי החברות התובעות.

חברות ויתניה + דלק נדל"ן יוצגו ע"י עוה"ד ממשרדנו. חברות אלו הינן הבעלים של מקרקעין ברח' החרש 20 תל אביב, והן יזמו פרויקט לבניית משרדים, מגורים ובתי מסחר על המקרקעין. תאגיד המים העירוני של תל-אביב  – "מי אביבים" – חייב אותן, כתנאי למתן היתר בניה, בהיטלי מים וביוב שאינם כדין. אי לכך – הוגשה בשמן תביעה להשבת כספים וסופו של דבר – קבע בית המשפט המחוזי, כי על תאגיד המים להשיב לחברות סך של כ-3.6 מליון ₪.

דובר בסיווג מלון הדירות "קולוני ביץ'" בבת-ים, לצרכי ארנונה, האם כ"מלון" או כ"מגורים". דיירי הפרוייקט יוצגו ע"י עוה"ד ממשרדנו, וסופו של דבר – התיק נסגר בהסכם פשרה.

חברת "המרכז החדש" יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענה כנגד עיריית תל-אביב לחיוב החברה בהיטלי פיתוח בניגוד לדין. סופו של דבר – התביעה הסתיימה בהסדר פשרה והחברה זכתה בהשבה של מליוני ₪.

חברת "אשטרום" יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענה כנגד חיובה במס רכישה בגין רכיבי פיתוח שגולמו במחיר הקרקע ע"י רשויות המס. סופו של דבר – ההליך הסתיים בהסדר פשרה והחברה זכתה בהשבת סכומי מס ששולמו על ידה.

חברת "מצפה הגלבוע" יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענה כנגד חיובה בהיטלי פיתוח מופרזים (תקיפת חוקי העזר ותעריפי ההיטלים). סופו של דבר – ההליך הסתיים בהסדר פשרה והחברה זכתה בהשבת סכומים.

 קבוצת "שמלצר" יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו. הוגשה בשמה תובענה להשבה כספית כנגד עיריית פ"ת, בגין חיובה בהיטלי פיתוח (מגרש ברחוב התבור בפ"ת) ביתר, בניגוד לדין. סופו של דבר – התביעה התקבלה והחברה זכתה בהשבה של מליוני ₪. עיריית פ"ת הגישה ערעור לבית המשפט העליון ושם הופחתו מעט – בהסדר פשרה – סכומי ההשבה.

הליך מורכב שכלל חוו"ד מומחים, שבו ייצגו עוה"ד ממשרדנו את התאחדות הקבלנים + ארגון קבלני י-ם בנושא חוקיות/סבירות תעריפי אגרת פיתוח מערכת מים. טענותנו התקבלו ובעקבות הליך זה, הופחתו/הושבו ליזמי הבניה השונים בירושלים עשרות מליוני ₪.

חברת פידליטי יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענה כנגד חיובה ביתר – בהיטלי פיתוח – בגין הקמת המבנה ברמת-החייל. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, וקבע כי היטל הסלילה ששילמה התובעת יחושב מחדש, באופן שלא יכלול את רכיב הקרקע והמבנים הישנים, שבגינם שולמו בעבר דמי השתתפות.

 חברת "אחים חסיד" יוצגה ע"י עוה"ד ממשרדנו וטענה כנגד חיובה בהיטלי מים ביתר, מצד עיריית ירושלים. סופו של דבר – נחתם בין הצדדים הסכם פשרה להשבת כספים לידי החברה.

הניסיון והמקצועיות שלנו. ההצלחה שלך.

אנו מזמינים אותך ליצור קשר, להכיר משרד עורכי דין מנוסה, אינטליגנטי אלגנטי ומחויב תמיד להצלחת הלקוח