עוה"ד במשרדנו ייצגו את חברת אפרידר במספר תובענות למתן סעד הצהרתי, לפיו היא זכאית לתשלום פיצויים בגין הפקעת זכויותיה בשטחי קרקע שונים שהיו מצויים בבעלותה בעיר אשקלון.
בשל אופיין של הטענות, אוחדו התיקים, ופסק הדין שניתן מתייחס לכולן – בשינויים המחויבים ובזיקה לעובדות הפרטניות ולטענות הצדדים ביחס לכל אחד מהם.
בפסק דינו, קיבל בית המשפט את התביעות לתשלום פיצויי הפקעה בגין חלקות הקרקע, נשוא התיקים תוך שהוא דוחה את טענות העירייה והוועדה במלואן.

בית משפט השלום קיבל את טענות התובעות, אשר יוצגו על ידי עוה"ד במשרדנו, וקבע כי אגרת חיבור מים לא תשולם במקום שהעירייה לא ביצעה בו חיבור למפעל מים חדש.
התוצאה – הושבו לתובעות למעלה מ – 1.5 מיליון ש"ח.

בית משפט השלום קיבל את טענת החברה, אשר יוצגה על ידי עוה"ד במשרדנו, וקבע כי אין מקום לחייב את החברה באגרת חיבור למפעל מים בגין מקום שהיה קיים בו מבנה ישן אשר היה מחובר למפעל מים.
התוצאה, השבת מאות אלפי ש"ח לידי החברה וחשיפת העירייה לתביעות השבה בהיקף של מיליוני ש"ח.

במקרה זה קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת פלפל) את טענותינו לגבי אגרות והיטלי פיתוח ובעיקר לגבי היטלי סלילה. התוצאה – השבה של מליוני ₪ לחברה.

עוה"ד במשרדנו ייצגו את התאחדות הקבלנים וארגון קבלני ירושלים בעניין סבירות תעריפי אגרות מים חדשים, אשר הועלו בעשרות אחוזים.
לאחר מאבק משפטי לא פשוט, אשר בו נבחנו היבטי תחשיב חוק העזר של עירית ירושלים בדבר אספקת מים, בית המשפט מקבל את טענותינו וקובע, כי תעריפי אגרות המים אכן הינם בלתי סבירים ובהתאם לזאת, פוסל הוא תעריפים חדשים אלו.

עיריית ראשון לציון דרשה מהעותר תשלום בגין אגרות והיטלים בגין בניה שהתברר בדיעבד כי נבנתה ללא היתר, למרות היות המבנה בנוי ללא היתר.
בית המשפט קיבל את טענת העותר וביטל את דרישות התשלום, שכן העירייה לא הוכיחה את הזיקה הנדרשת בין עבודות הפיתוח לבין הבניה בפועל של הנכס שהסתיימה שנים רבות לפני דרישת התשלום.

אשבד נכסים חכרה מגרש באזור התעשייה בראש העין, במסגרת הסכם החכירה התחייבה העותרת כלפי חברת מבני תעשיה, לשאת בעלות פיתוח השטח לפי היתר הבניה, העירייה התחייבה שלא לגבות מחברת מבני תעשייה תשלום נוסף בגין דמי פיתוח, לאחר שחברת אשבד ביקשה לבנות בניה נוספת בשטח, עיריית ראש העין דרשה תשלום של אגרות והיטלים בגין התוספת.
אשבד באמצעות המשרד טענה בעתירה כי לא הוכח ביצוע עבודות תשתית בפועל בשטח האזור על ידי העירייה המצדיקות חיוב באגרות והיטלים, בית המשפט קיבל את טענת העותרת וקבע כי חיובי העירייה באגרות והיטלים במקרה זה אינן כדין, והודעת התשלום בטלה.

המשרד ייצג את חברת הבת של אמריקה ישראל בחיובים בגין היטל סלילה לאחר שהחברה בנתה בניין חדש במקום בניין ישן יותר שנהרס, בית המשפט קבע כי על העירייה להשיב את היטל הסלילה וזאת מכיוון שעבודות הסלילה הסתיימו שנים רבות לאחר בניית הבניין, וכמו כן נקבע כי עבודות קרצוף הכביש, אינן עבודות סלילה כטענת העירייה. בנוסף להיטל הסלילה, טען המשרד כי אגרת חיבור המים נגבתה בניגוד לתעריף הנכון בחוק העזר.
בית המשפט קיבל את טענות המשרד הן בעניין אגרת חיבור המים והן בעניין היטל הסלילה.

בשורה לקבלנים הירושלמים. הסכם פשרה שנחתם בבית המשפט העליון בין ארגון הקבלנים של ירושלים לבין תאגיד המים בעיר – חברת הגיחון שבבעלות העירייה – קובע כי תשלומי אגרות פיתוח המים בירושלים יופחתו בכ־20%, מדצמבר 2008 ואילך. משמעות ההסכם היא כי עלות בניית יחידת דיור ממוצעת תוזל עבור הקבלנים בכ־4,000-5,000 שקל.

המשרד ייצג את היזמים רוגובין, תדהר וחברת אביב בתביעתם נגד תאגיד המים מי רמת גן, העוסקת בחיובי מים וביוב שהוטלו עליהם שלא כדין עם הקמת פרויקט "מגדל ספיר".
בעקבות הגשת התביעה ולאחר משא ומתן ארוך עם הצדדים הגיע משרדינו לפשרה עם תאגיד המים, לפיה יושבו ליזמים מיליוני שקלים אשר נגבו מהם ביתר.

המשרד ייצג את חברת אביב בתביעתה נגד עיריית הוד השרון. התביעה הוגשה כנגד דרישה לתשלום היטל סלילה בפרויקט "בוסתן אביב", ובמסגרת הטיפול המשפטי בתיק הועברה המחלוקת להתדיינות בפני מגשר.
בסופו של הליך הגישור חתמו הצדדים על הסכם פשרה לפיו יושבו לחברת אביב ושות' מאות אלפי שקלים שנגבו ביתר בגין היטל הסלילה בפרויקט.

המשרד ייצג את חברת מצלאוי שזכתה במכרז B.O.T לבניה והפעלה של קנטרי קלאב ציבורי בקרית אונו. במסגרת הפרויקט הנ"ל, קיבלה החברה דרישה לתשלום אגרות בנייה והיטלים בסכומים גבוהים מהרגיל. החברה העלתה טענות כנגד חוקיות החיוב באגרות הבנייה במסגרת ת.א. 27560-02-14 וכנגד חוקיות הדרישה לתשלום היטלי הפיתוח במסגרת הליך 33949-12-13.
משרדינו פעל לצורך סילוק המחלוקות בין הצדדים בדרך של פשרה, ולאחר משא ומתן ביניהם הושבו לחברת מצלאוי למעלה מ-3 מיליון שקלים.

עוה"ד במשרדנו ייצגו את חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, בעתירה שהוגשה כנגד חיוב בהיטל שטחים ציבוריים פתוחים שהוטלו עליה על ידי העירייה.
לאחר שבית המשפט המחוזי פסק בעתירה המנהלית, כי לא נפל פגם בחיוב העותרת בהיטלי שצ"פ, הגשנו ערעור על פסק דין זה לבית המשפט העליון.
בעקבות הערעור וההליכים שניהלנו בשם המערערת, הושג הסכם פשרה עם המשיבה במסגרתו הופחת החיוב בשיעור של כ-60%, ונחסכו למערערת מיליוני ₪.

המשרד ייצג בעתירה מנהלית 5 תושבי שכונת נחלת יהודה בראשל"צ, בעתירתם אשר עסקה בשאלה – האם רשאית עיריית ראשון לציון לדרוש מהעותרים היטלי פיתוח בעד תשתיות שהוקמו לפני כ- 20 שנים, מבלי שדרשה חוב זה בעבר? בימ"ש לעניינים מנהליים קיבל את העתירה בקבעו כי בחזקת תקינות המעשה המנהלי אין כדי לפתור את הרשות מלבסס את דרישתה לתשלום היטל מכל וכל ואין היא פותרת אותה ממתן תשובות מלאות לשאלות האזרח המבקש לברר את מקור חיובו. עוד קבע בית המשפט כי ככל שתבקש הרשות לגבות חוב ישן יותר, שנעשו פחות מאמצים לגבותו – כך תיטה הכף לדעה שלפיה גבייתו תעמוד בניגוד לחובתה לפעול בהגינות.
במקרה הנ"ל – המשיבה נמנעה כליל מניסיונות אכיפה, ותק החוב הוא רב שנים והעותרים לא עשו דבר כדי להתחמק מהחוב. ברי, כי אינטרס העותרים עולה כאן על האינטרס הציבורי ואין מנוס מלקבוע שהמשיבה השתהתה שיהוי ניכר וחסר אחריות בגביית החוב.
המשיבה ערערה לעליון, ולאחר המלצת בית המשפט החליטה לחזור בה מערעורה.