ארנונה - קורונה

עו"ד חנן שועי, 27.4.2020

ממשלת ישראל אישרה ביום 21.4.2020 את תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 2), התש"ף-2020) (להלן – "תקנות הקורונה"), לפיהן יוענק פטור של 3 חודשים מארנונה לנכסים עסקיים בלבד. ואולם, גם פטור זה שאושר בימים האחרונים, טומן בחובו הליכים בירוקרטיים שיקשו על נישומים רבים לקבל פטור מהנחות בארנונה. נוסף על כך, הפטור כמובן מותיר בעיות רבות שלא נפתרו, ונפרט זאת במספר דוגמאות, כגון:

1. תקנות הארנונה הותירו נושאים רבים שלא נפתרו, כגון אגרת שילוט; היטל שמירה; אגרת פינוי אשפה. מלבד חיובי הארנונה, נכסים עסקיים רבים, שאינם פעילים ואינם מפיקים כל רווח בתקופה זו, נדרשים לשלם לרשויות המקומיות חיובים שוטפים עבור-שילוט, שמירה ופינוי אשפה, הגם שאינם מייצרים אשפה. כמובן, שהרשות המקומיות אינה נדרשת לפנות אשפה לעסקים שאינם פעילים בתקופה זו. נציין, כי משרדנו ביקש מבעוד מועד, להוסיף לתקנות קבלת הנחה או הקלה במיסוי בהתייחס לרכיבים אלו, בפרט לגבי עסקים שנותרו ריקים, בכפיה, בתקופת המשבר ואולם נושא זה לא זכה להתייחסות.
2. הפטור מארנונה בתקופת הקורונה אינו מתייחס לנכסים המחוייבים לפי סיווג "מגורים". אין ספק, כי הפטור שנקבע בתקנות אינו חל לגבי נכסים פעילים המשמשים למגורים. ואולם, תקנות הארנונה אינן מתייחסות לכך שיזמי בניה רבים, נותרו בתקופת המשבר עם מלאי דירות מוכנות ועם קושי עצום למוכרן. הרשויות המקומיות מחייבות נכסים אלו לפי סיווג "מגורים" ובהתאם לכך, דירות אלו אינן כלולות בפטור שניתן בעניין הקורונה. ראוי היה לקבוע, כי יש לקבל עבורן את ההנחה שנקבעה בתקנות, זאת בהיות דירות אלו מלאי עסקי ולא "מגורים".
3. קיימות רשויות רבות, שלא פירטו בצו הארנונה שלהם את מלוא הסיווגים העסקיים, דהיינו, סוגי העסקים שקיימים באותה רשות. כאשר הרשות המקומית מחייבת נכסים כאלו בארנונה, היא מחייבת אותם לפי סיווג של "נכס אחר" – סיווג שמהווה ברשויות מקומיות מעין "ברירת מחדל" לכל הנכסים העסקיים שאין להם חיוב מוגדר בצו הארנונה. דא עקא, בתקנות הקורונה נקבע, כי כאשר נכס מחוייב לפי סיווג זה, הוא אינו מקבל את הפטור באופן אוטומטי בדומה לעסקים רגילים, אלא היועץ המשפטי של אותן רשויות מקומיות, נדרש לחוות דעת משפטית ובמסגרתה לקבוע –  האם אכן אותו הנכס זכאי לפטור מארנונה . מדובר בהליך בירוקרטי מיותר, שהמכריע בו הוא פקיד עירייה, שבלשון במעטה אינו שש להפחית את הכנסות העירייה.

למרבה הצער, יתווספו מקרים רבים ש"יפלו בין הכיסאות" ובעלי עסקים רבים יידרשו להליכים משפטים שיתבררו בפני ועדות הערר, על מנת לקבל את מה שמגיע לעסקים כדוגמתם.

אנו מביעים תקווה, כי לאחר שייתגלו מקרים אלו, יבוצע "מקצה תיקונים" לתקנות הקורונה, ותורחב תחולת התקנות, כך שיעשה בהן שימוש לפי "בית הלל" במקום "בית שמאי", ויחסכו מבעלי עסקים אלו הליכים משפטים מיותרים וכן עוגמת נפש רבה, לכשישובו לשגרה.

באיחולי בריאות לכולם,

חנן שועי, עו"ד

רובינשטיין, שועי, תמיר, משרד עורכי-דין

האמור לעיל אינו מהווה תחליף כלשהו לייעוץ משפטי.