פטור והנחה מארנונה: התנגשות או השלמה

פורסם בגלובס, עו"ד אילן רובינשטיין, 26.5.97

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=142395

חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), אשר נחקק במקור בשנת 1953 ונקרא בעגה המקצועית חוק הפטור, קובע כי לקבוצות אוכלוסיה מסויימות, כגון נכה צה"ל או בן למשפחה של חייל שנספה במערכה, יינתן פטור מתשלום שני שלישים מהארנונה בנכס למגורים ששטחו עד 70 מ"ר, או עד 90 מ"ר אם גרה באותו נכס משפחתו של בעל הפטור שהיא בעלת 5 נפשות לכל הפחות.

קיימות גם תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), שהותקנו בשנת 1993 על ידי שר הפנים. תקנות אלו, להבדיל מחוק הפטור, משאירות בידי הרשויות המקומיות שיקול דעת אם ליתן הנחה לקבוצות אוכלוסיה נוספות, כגון גימלאים או עולים חדשים.

חוק הפטור קובע, כי אותן קבוצות אוכלוסיה יהיו פטורות מתשלום שני שלישים של ארנונה "שהיו חייבים בה אלמלא חוק זה". מכאן ניתן להסיק, כי חוק הפטור קובע פטור שיחול בכל מקרה, ולפיכך יש ליתן פטור של שני שלישים מארנונה שחבות בה אותן קבוצות אוכלוסיה, בנוסף ולאחר מתן ההנחה הניתנת להן, אם בכלל, מכוח צווי הארנונה של הרשויות לאחר התקנות.

כאמור, חוק הפטור נחקק בשנת 1953, בעוד התקנות הותקנו בשנת 1993. אילו נחקק חוק הפטור לאחר שהותקנו התקנות, ניתן היה לומר בוודאות כי משמעות הביטוי "אלמלא חוק זה" היא ליתן פטור, בנוסף להנחה הניתנת לאותו מחזיק בנכס.

גם בדברי ההסבר לחוק הפטור לא ניתן למצוא ביטוי לכך שהחוק מתיימר להעניק פטור בנוסף להנחה אחרת, אלא כל שהחוק התיימר לקבוע הוא כאמור, מתן פטור מארנונה בזכות ולא בחסד. וזאת, להבדיל מההנחה המוענקת לפי שיקול דעת הרשות.

מאידך, תקנה 17 לתקנות קובעת, כי אין ליתן למחזיק בנכס יותר מהנחה אחת המגיעה לו מכוח התקנות, ללא כל התייחסות לחוק הפטור, ואולי תקנה זו היא הבסיס לטיעון שאין התקנות באות לגרוע מהאמור בחוק הפטור.

קיימות רשויות מקומיות שהדגישו בצו הארנונה שלהן, כי מחזיק בנכס זכאי לפטור או להנחה אחרת – הגבוה מבין השניים, ואולם ראוי כי מתקין התקנות, במקרה זה שר הפנים, יתן דעתו על כך ויקבע כי ההנחה המוענקת מכוח התקנות אינה בנוסף לפטור מכוח החוק, או להיפך כפי שניתן אולי להסיק באופן משתמע מתקנה 17 הנ"ל, דהיינו שאין הנחה המוענקת מכוח התקנות באה לגרוע מהאמור בחוק הפטור – קביעה שבהחלט ניתן למצוא לה צידוקים רבים.

יחד עם זאת, ראוי כי אדם הזכאי לפטור ולהנחה ישים ליבו לכך וידרוש את הפטור, אשר גבוה בדרך כלל מההנחה שאמורה להינתן לו מכוח התקנות. כאמור, חוק הפטור קובע פטור להבדיל מהנחה שבשיקול דעת אם לתיתה אם לאו, ועל כן נראה כי ניתן לתובעו בכפוף לחוק ההתיישנות (7 שנים), ובמקרים מאוד מסויימים אף מעבר לכך, גם בשעה שבעל הפטור לא דרש אותו מהרשות המקומית באותן שנים.

יתרה מזו, אדם אינו יכול לוותר על פטור המגיע לו מבלי שידע על כך. אלמנט הידיעה חשוב ביותר כדי שניתן יהיה לטעון שאדם ויתר על משהו. על כן, יש לקרוא היטב את צו הארנונה, שתמציתו מגיעה מדי תחילת שנה לכל מחזיק בנכס. זהו הבסיס לאותה ידיעה נדרשת.